החלטה בתיק פש"ר 15046-11-13

החייב עתר לכך שבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל יקצוב את חיובו למזונות ילדיו.

לעניין זה קיבלתי את תגובת המשיבה - אם הקטינות וגרושתו של החייב, וכן את תגובת המנהל המיוחד ותשובת החייב, החלטתי להלן ניתנת לאחר ששקלתי הנטען בבקשה ובתגובות לה.  

הנדרש לנדון

1.         לחייב ארבע בנות אשר הגדולה בהן נמצאת במשמורתו ואילו 3 הבנות האחרות במשמורתה של אימן, המשיבה.

2.         ע"פ החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה מיום 18.11.12,  נדרש החייב לשאת במזונות שלושת בנותיו בשיעור של 3650 ש"ח בצירוף הוצאות חריגות שונות.

3.         ביום 4.12.13 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב במסגרתו חוייב בתשלום חודשי של 500 ש"ח לקופת הכנ"ר.

4.         לטענת החייב השתכרותו עומדת על כ - 6600 ש"ח והוא מתגורר בדירה שכורה עם בתו הגדולה שהינה כבת 17.5 בשכ"ד חודשי בשיעור של 2100 ש"ח כולל ארנונה ומים. לטענתו הוצאותיו החודשיות לצרכי מזונותיו ומזונות בתו לרבות צרכי אחזקת בית, בריאות וכיוצ"ב מגיעות כדי כ -3500 ש"ח נוסף על דמי השכירות המשולמים על ידו.

5.         המשיבה טוענת כי היא משתכרת כיום סך של כ 3700 ש"ח מעבודתה בארגון נכי צה"ל, יחד עם זאת בעבר השתכרותה הייתה גבוהה יותר והכנסתה הגיעה ל8000-9000 ש"ח  לחודש. לדבריה הוצאותיה החודשיות מגיעות לסך של כ - 9000 ש"ח.

6.         החייב מבקש להעמיד את שיעור חיובו במזונות שלושת בנותיו על 1530 ש"ח לחודש.

המשיבה מבקשת להעמיד את חיוב המזונות החודשי על סך של 3650 ש"ח כפי החלטת בית המשפט לענייני משפחה.

המנהל המיוחד מבקש להעמיד את שיעור חיובו החודשי של החייב למזונות ע"ס של 1600 ש"ח לחודש.

7.         סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל  קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס,  רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

בנדון הוגשה הבקשה דווקא ע"י החייב וזאת לאחר שהמשיבה נמנעה מלהגישה. בנסיבות העניין ראוי יהיה, איפוא, לדון בבקשה כאילו הוגשה ע"י המשיבה ע"פ סע' 128 לפקודה. 

8.         לפי סעיף   128 (ב) לפקודה,  הקצבה לפי סעיף קטן א  דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011). כך הובהר בפסיקה כי :

"סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי.  רק כאשר קיים פסק מזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקציב את המזונות.  יש,  כמובן,  לזכור כי הקצבת המזונות חלה אך לגבי התקופה שמיום צו הכינוס ואילך.  חוב מזונות לתקופה שעד ליום מתן צו הכינוס הינו בגדר חוב בר תביעה... וזוכה הוא לדין קדימה... אכן, הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות, (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007); ע"א 357/79 המל"ל נ' הכנ"ר (1980))

ובפש"ר (ת"א)  1831/00   פלונית נ'   פלונית(2004)) מצאנו את הדברים הבאים -

 "סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב,  במזונותיו הוא חב.  זאת,  כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו,  ועל-ידי ההוראה היחודית,  המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

9.         אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128  הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.  על בית המשפט לפשיטת רגל  "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות,  של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04  הנ"ל). במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב,  לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש,  לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב (רע"א 7210/09   פלוני נ'   פלוני(2010)).